הנחיות אתיות למטפלים וחוקרים בתחום המין

פרק א': מיומנות ויושר של מטפל המין
פרק ב': סודיות בטיפול מיני
פרק ג': טובת המטופל
פרק ד': הנחיות לגבי טובת המשתלמים וסטודנטים
 

תקנון האתיקה של איט"מ מובא כאן לטובת המטופלים והמטפלים כאחד. יש לדווח לוועד האגודה על כל חריגה, או חשש פן המטפלים נוהגים באופן לא אחראי או מוסרי. במקרים אלה לא יהסס הועד לערב את משרד הבריאות ולפעול בתיאום עם האגודות המתאימות.

   פרק א': מיומנות ויושר של מטפל המין

טיפול מיני הוא סוג של פסיכותרפיה המשלבת אלמנטים ביו-רפואיים, פסיכו-סוציאליים וחברתיים בטיפול בבעיות מיניות, זוהי אחריותו האתית של כל מטפל מין לקיים רמה גבוהה של מיומנות מקצועית ויושר. הן הציבור והן בעלי המקצוע אחרים צריכים להיות מוגנים בפני אנשים המציגים עצמם כמטפלי מין והחסרים מיומנות.

1.                  רשותם של מטפלי המין חייבת לעמוד מומחיות במספר שטחים ספציפיים וידע בתחומים הבאים:

א. מיניות התפתחותית (מהלידה עד לגיל המבוגר) מנקודות מבט פסיכו - ביולוגית.

ב. אנטומיה ופסיכולוגיה של המין והרבייה.

ג. דינאמיקה של יחסים בין אישיים.

ד. גורמים סוציו - תרבותיים והתנהגות מינית.

ה. דינאמיקה של הנשואים וחיי המשפחה.

ו. נושאים אתיים בטיפול המיני ובייעוץ המיני.

ז. גורמים רפואיים העשויים להשפיע על המיניות כגון : מחלות, נכות, סמים, תרופות, הריון, הפלה וטיפולים בליקויי פוריות.

 

2.      מטפלי המין חייבים להיות בעלי ידע ולרשותם חייבים לעמוד כישורים הרלוונטיים לאבחון:

א. הפרעות בתפקוד המיני.

ב. פסיכופתולוגיה.

ג. טכניקות הערכה והתייחסות להפרעות בתחום המיני.

 

3.            לרשות מטפלי המין חייב לעמוד ידע וכישורים קליניים המתאימים:

א. טכניקות ותיאוריה של טיפול מיני - כולל מספר מודלים שונים.

ב. טכניקות ותיאוריה של פסיכותרפיה - כולל מספר מודלים שונים.

ג. עקרונות של הערכת תוצאות.

מטפל מין אינו חייב להיות מסוגל להעניק קשת מלאה של שירותי טיפול לבעיות בכל אחד מהשטחים הנ"ל. חלק אינטגראלי ממיומנות מקצועית מהווה ההכרה במגבלות המקצועיות של המטפל, וחיפוש אחר יעוץ או הפניה להתייחסות מתאימה אצל גורם מקצועי אחר, כאשר יש צורך בכך.

4.      על מטפלי המין להכיר בצורך ובתועלת של התפתחות מקצועית והשתתפות בכנסים מדעיים. מטפלי המין צריכים לרכוש ידע עדכני על ההתפתחות השוטפת וחידושים בתחום זה.

5.      המלצות לבדן אינן מהוות הוכחה למיומנות מלאה. ההוכחה למיומנות היא היכולת להעניק שרות מיומן ואחראי למטופלים.

6.      מיומנות ויושר הן תכונות משולבות והכרחיות למתן שרות אחראי לאחרים - מיומנות ללא יושר או יושר ללא מיומנות הן התפשרויות לא משביעות רצון של הסטנדרטים המקצועיים. הנקודות הבאות עוסקות ביושר המקצועי כפי שהוא קשור למיומנות מקצועית.

7.      על מטפלי המין לתאר את השכלתם, הכשרתם, ניסיונם, התאגדותם המקצועית, מיומנות וסוג השירותים שהם מעניקים בדרך ישרה ומדויקת:

א. תארי השכלה חייבים להיות מוצגים כפי שהם אמנם התקבלו ע"י מוסד מוסמך המוכר ע"י האגודה המסמיכה.

ב. יהיה זה לא מדויק ולא אתי מצד המטפל לטעון כי הוא קיבל אימון והכשרה קלינית בטיפול מיני ע"י השתתפות בהרצאות, כנס, דיון בצוות, סדנא, סמינר או צורות הדרכה אחרות אלא אם כן פעילויות אלה יועדו ע"י מוסדות כחלק פורמאלי מתכנית האימון שלהם. במקרה כזה ניסיון מודרך בטיפול מיני חייב להיות גם כן חלק אינטגראלי מתכנית זו.

  8.                        למטפלי מין יש אחריות לקיים מיומנות ויושר בתחומים הבאים

א. מטפלי מין לא יכנסו להתאגדות למטרת קיום פרקטיקה מקצועית עם אנשים חסרי כישורים או מיומנות.

ב. מועמדים לקבלה לאימון ולהשתלמות או לתכנית השכלה להעסקה מקצועית לא יקבלו המלצות או יתקבלו אם נודע שהם אינם בעלי כישורים מבחינת ההשכלה, האימון או האופי האישי

ג. מטפלי המין לא יתייעצו עם אנשים חסרי כישורים או מיומנות. זוהי אחריותו של מטפל המין לוודא את המיומנות והיושר של אותם אנשים אליהם הם מפנים את לקוחותיהם המטופלים.

ד. אם מטפל מין בגלל בעיה פיזית או רגשית אינו מסוגל לתת שרות מיומן ואחראי, עליו לחפש יעוץ או טיפול מקצועי מתאים ולהימנע מפעילות מקצועית כל עוד מגבלה זו קיימת.

ה. מטפלי מין אשר ברשותם ידע על הפרת עקרונות או התנהגות בלתי מוסרית או הוכחה בדבר אי מיומנות מקצועית חייבים להודיע זאת לרשות המתאימה (מועצות מסמיכות או מרשות, ועדות אתיות וכוי) אלא אם כן שיקול חוקי או מקצועי של סודיות מונע זאת מהם.

  פרק ב': סודיות בטיפול מיני

האופי האינטימי והאישי אותו מיחסים מרבית האנשים למידע בדבר מיניותם דורש ממטפל המין לנקוט זהירות מרבית בהגנה על סודיות המידע שנרכש במהלך ההערכה, הטיפול והמעקב אחר המטופלים, מטפלי המין חייבים לשאוף להודיע ללקוחותיהם קודם לביסוס יחסי מטפל מטופל, על הנסיבות בהם חומר סודי עלול להתפרסם.

השיקולים הבאים תקפים לגבי תחום הסודיות בקיום טיפול מיני:

1.      קיימת אחריות כללית מצד מטפל המין לטפל בכל מידע המתקבל במהלך הטיפול כמידע סודי, אפילו אם חלקים ממידע זה נראים חסרי חשיבות, לא רלוונטיים או שאינם דורשים סודיות.

2.      עצם קיומם של יחסי מטפל מטופל הנו עניין סודי, שכן קיימות נסיבות בהן חשיפת היחסים הללו עלולים לרמז על קיום בעיות מין או קשיים אצל המטופל.

3.      מידע המתקבל ע"י מטפל המין מהמטופל העתידי או מהערכה אבחונית, טיפול או מעקב אחר מטופל עשוי להתפרסם בהיקף הדרוש אך ורק בנסיבות הבאות:

א. כאשר המטופל נותן היתר בכתב )להוציא מקרים בהם המידע התקבל באמצעות אדם אחר אשר פרטיותו עלולה להיפגע ע"י חשיפה ללא אישור(. יש לנקוט בצעדי מנע מיוחדים כאשר מתן מידע סודי עלול לגרום נזק למטופל.

ב. כאשר קיימת סכנה רצינית ברורה ומיידית לחייו או לבטיחותו של האדם וכאשר לא ניתן למצוא אלטרנטיבות סבירות אחרות. במקרים כאלה יש לחשוף אך ורק את המידע ההכרחי לחברים המתאימים במשפחה, לרשויות הציבוריות, או לעובדים מקצועיים. בפעולה מסוג זה מותר למטפל להתייעץ עם בעלי מקצוע אחרים כולל עורך דין גירושין, כל עוד ההתייעצות אינה חושפת את זהות המטופל.

ג. כאשר מידע כזה דרוש להגן על מטפל המין, עובדים או שותפים של מטפל המין, או מוסד או מעביד של מטפל המין, כנגד תביעות פורמאליות (למשל תהליך או דיון משפטי של ועדה אתית( ע"י המטופל על טיפול שגוי.

4.      במקרים בהם צו הבאה מוגש על מנת להשיג מידע סודי על המטופל, מטפל המין חייב להגן על החומר שברשותו ע"י טענה בדבר יחסים חסויים בתחומי שיפוט בה זכות זו מוכרת. כאשר זכות זו אינה מוכרת בבהירות יכול מטפל המין לקבל יעוץ משפטי ולנסות להתנגד לצו הבאה. מטפל המין המאמין שעלולה לקרות הפרה לא מוצדקת של סודיות ואמון ביחסי מטפל- מטופל, אם חוזר כזה יתפרסם תחת צו חוקי בתגובה לצו ההבאה, עשוי לסרב בצורה נאותה לשתף פעולה ולא יחשב כפועל בשום דרך אלא כפועל בדרך אתית במסגרת הקווים המנחים האלה.

5.      אם ברצון מטפל המין להשתמש במידע על המטופל או בחומר המתייחס להערכה, טיפול או מעקב אחרי המטופל למטרת לימוד ואימון (קלטת אודיו או וידאו) עליו לקבל את הסכמתו החופשית של המטופל, ניתן להשתמש במידע למטרות מחקר או פרסום כאשר הדבר נעשה בעילום שם ומניעת פרטים מזהים אחרים של המטופל - ללא צורך בהסכמה. 

6.מטפל המין יכול לדון בצורה מקצועית במידע על המטופל או עניינים הקשורים בהערכה, טיפול, או מעקב, אחרי המטפל למטרות התייעצות עם עמיתים מקצועיים כאשר קיימת מידה סבירה של בטיחות שזהותו של המטופל לא תיחשף.

7.      כיוון שפעילויות רגילות של משרד, קליניקה, סוכנות או מוסד בהם מתקיים טיפול מיני כוללות חשיפת מידע סודי לאנשים אשר אינם מטפלי מין או בעלי מקצוע בתחום בריאות בייחוד מזכירות או סטודנטים, מתמחים ואסיסטנטים - חשוב לצמצם את מידת החשיפה למינימום ולבחור בזהירות בעובדים, סטודנטים וכו'. מטפלי מין חייבים להורות באופן ספציפי לאנשים אלה בכל הקשור לסודיות. על מטפל המין מוטלת אחריות לתכנון ולשמירת הסודיות של כל חוקי המטופלים כולל )אך לא רק( התכתבויות, הערות הערכות, מבחני אבחון הערות בדבר מפגשים טיפוליים, הקלטות (אודיו או אודיו - ויזואליים) וסיכומי המקרה.

8.      מטפל מיני רשאי למסור שם מטופל, כאשר מדובר בנושאים הקשורים ברישום בפנקסים, קבלות ולמטרות לגיטימיות דומות תוך שמירת סודיות מרבית.

9.      במידה ומעורבים מטפל או שניים בטפול בזוג נשוי או שאינו נשוי, מתעוררות כמה בעיות באשר לסודיות:

א.      אין למסור מידע שנמסר בסודיות למטופל מאחד מבני הזוג, אלא אם כן יש הסכמה מפורשת מצד מוסר המידע לגלותו לבן הזוג השני.

ב.    במידה ורק מטופל אחד מתוך הזוג המטופל מסכים לשחרור מידע סודי מתוך המסגרת הטיפולית, באחריותו של המטפל להגן על בן הזוג השני ולמנוע דליפת מידע סודי כל שהוא, לגבי בן הזוג שלא נתן הסכמתו למסירת המידע הסודי לגביו.

10.  בטיפול מיני במסגרת קבוצתית, נוצר מצב עדין ומסובך מבחינת סודיות ושמירתה. על המטפל להכיר בסיכונים אלה ולמסור על כך למטופלים ולהזהירם מפני גילוי סודות של מטופלים אחרים בקבוצה.

11.  הסודיות על היבטיה השונים בין מטפל ומטופל נשמרת גם לאחר סיום הטפול או הקשר ביניהם.

  פרק ג': טובת המטופל

המטופל נמצא בעמדה פגיעה במיוחד ביחס למטפל המיני בשל סיבות שונות. הדבר נובע מתוך חוסר ודאות לגבי הבדלים בין הגינות וחוסר הגינות, אבני בוחן של יעילות או נזק בנוהגי טיפול מקובלים בהשוואה לטיפולים בלתי אחראיים וגישות שאינן מקובלות. יכולתו של המטופל לאבחן מה נאות וטוב לגביו נפגמת בשל שאיפתו להצליח בטיפול. מצד אחד קיימת האמונה שהמטפל יפעל תמיד לטובת המטופל, וההנחה שלמטפל יש תמיד את הידע והמיומנות ורמה אתית גבוהה. מאידך המטפל המיני צריך תמיד לתת דעתו על האחריות הכבדה שיש לו בהגנת זכויות המטופל וטובתו, ושמערכת היחסים בין המטופל והמטפל מבוססת על אמון ויושר.

1.      המטפל המיני צריך להכיר במגבלותיו כשהוא נותן שיריתים מיומנים, ועליו לתת הערכה וטפול רק בשטחים בהם יש לו את הידע וההתמחות המתאימים.

2.      מטפל מיני לא יגזים או יטעה בהערכת יכולתו או כושרו להצליח בטיפולים בין אם במתן תוצאות בלתי מהימנות מהעבר או לגבי ההווה והעתיד.

3.      אין להתחיל בטיפול ללא דיון בהסכם הטיפולי, ואישורם בהסכמה מודעת וחופשית מצד המטופל. מטפלים מיניים צריכים להסביר את השיטות והטכניקות בהם ישתמשו בטיפול ולדון עם המטופל בסיבות לשימוש בשיטות אלה.

4.      צריך לדון בצורה חופשית ופתוחה בעלות הטיפול, מספר הפגישות המשוער, ומחיר כל פגישה טיפולית. סידורי התשלום יקבעו ויסוכמו בתחילת הטיפול.

5.      המטפל המיני מתבקש לאשר שירותים למטופלים שאין ידם משגת לעמוד בתשלום המקובל, במסגרת השירותים הציבוריים או גם בהנחה מתקבלת וסבירה במסגרת עצמאית.

6.      טובת המטופל עומדת בעדיפות ראשונה בכל טיפול. המטפל לא ינצל את מערכת היחסים הטיפולית הנוצרת, כדי לקדם את מעמדו האישי הפוליטי והכלכלי. על המטפל המיני להיות מודע לבעיות מיוחדות הנוצרות, כולל חוסר אובייקטיביות או פגיעה בעקרון הסודיות כאשר מטפלים בקרובים, במועסקים, בחברים, בסטודנטים או בבני הזוג שלהם.

7.    יחסי מין ופעילות מינית בין המטפל והמטופל אינם אתיים.

8.      בשום טיפול אין מקום למצבי עירום של המטפל והמטופל. התבוננות בפעילות מינית של המטופלים הם מעבר לגבולות מסגרת טיפולית מקובלת, אלא אם כן ברור לחלוטין שהדבר ישרת את טובת המטופלים במקרים מסוימים.

9.      מצבי עירום של המטופלים במהלך בדיקה גופנית הכוללת את אברי המין מותרת אך ורק ע"י רופא בעל רישיון לעסוק ברפואה, והינה מותרת ואתית.

10.  על המטפל המיני הנתקל בבעיות הקשורות בחיי הנישואין, מחויבות לעשות הערכה אובייקטיבית של המצב ולדון על כך עם המטופלים. החלטות סופיות באשר לפירוד או גירושין הינם באחריות בלעדית של המטופלים. בשל האימון שיש למטופל במטפל וההנחה שיש למטפל את הידע כדי לפעול לטובת המטופלים, על המטפלים להיות זהירים מאוד במתן עצות באשר לפירוד או גירושין.

11.  מטפלים מיניים, המכירים באחריותם למטופלים יפנו מטופלים במקרים הבאים:

א.      כאשר השתלמותם ומומחיותם אינם עומדים בקנה אחד עם הצרכים של המטופלים.

ב.       קיימת קירבה אישית או עסקית עם המטופלים והמצב לא מקובל מבחינה מקצועית.

ג.        קיים ניגוד בין ערכים אישיים של המטפל והמטופל.

ד.       המטופל אינו מתקדם בטיפול למרות שימוש בטכניקות טיפולית שונות.

12.  באחריותו של המטפל, להתריע מראש בפני אחד המטופלים שמסר מידע סודי שאינו ידוע לבין זוגו, שדיון במשותף בנושא יש בו סיכון לגילוי המידע הסודי והדבר יעשה רק בהסכמה מראש של אותו מטופל.

13.  לגבי כל טיפול שנוי במחלוקת יפנה החבר באגודה לוועדה אתית לשם חוות דעת.

14.  כאשר מתבצע מחקר או ניתנת השתלמות, תוך שימוש במסגרת טיפולים קיימת, יתכן מצב של ניגוד אינטרסים, כאשר ברור שטובת המטופל נפגעת צריך לשנות או לסיים את המחקר או להתערב בטיפול של המשתלם כדי שהמטופל יפיק את מרב התועלת מהטיפול למרות שהמטופל הסכים להשתתף במחקר או בטיפול ע"י המשתלם.

  פרק ד': הנחיות לגבי טובת המשתלמים וסטודנטים

למומחים בתחום המיני מחויבות לכבד זכויותיהם וכבודם של סטודנטים ומשתלמים לדאוג לרמת הוראה גבוהה תוך שמירה על חופש אקדמי ואחריות.

1.      חובת סודיות חלה על סטודנטים ומתמחים בטיפול מיני, באשר למידע אישי ואינטימי של המטופלים.

2.      זכותם של סטודנטים ומתמחים לסודיות מרבית באשר לפרטים אישיים ואינטימיים שלהם הידועים למורה או למנחה שלהם. אך אין מניעה לגבי שימוש במידע זה באשר להערכת עבודתם, המלצות למטרות מקצועיות, או במקרה של פגיעה ברמה מקצועית אתית מקובלת.

3.      מורה, מדריד, או מנחה לא יזום, ידרוש, יבקש, יכפה, יכריח, או בהונאה יביא מתמחה, משתלם, או סטודנט לקיים יחסי מין עמו או כל פעילות מינית אחרת. הדבר מנוגד לכללים האתיים.

4.      אין מקובל מבחינה אתית לכפות או לדרוש מסטודנטים להשתתף כאובייקטים בתכנית מחקר.

5.      אנשים המבקשים להשתלם בתחום מיניות האדם ובטיפול מיני, ניתן לברר פרטים אישיים, אנמנזה סקסולוגית והתייחסות לנושאים מיניים, מאחר ואלו יכולים להשפיע על מיומנות, שיפוט, ואובייקטיביות של פעילותם המקצועית בעתיד. יש למסור להם מראש על מגבלות הסודיות של חומר זה, כפי שנכתב בסעיף 2.

6.      מטפלים מיניים לא יטפלו בסטודנטים או משתלמים שלגביהם יש להם אחריות אדמיניסטרטיבית.