הרצאה בכנס הרב
תחומי השלישי של העמותה לעיכוב תהליכים התלויים בגיל 22-23 במאי 2001
שימור הבריאות המינית בגיל המבוגר
מיניות ובריאות
מינית
מיניות היא מרכיב חשוב באישיותו של
האדם והיא כוללת רבים מן ההיבטים הנכללים בחוויית הזהות הגברית והנשית*
Hooyman
1993; Kelly 1992; Greenstein & al 1997; Gregoire 1999)
). המיניות איננה רק סך של החיים הארוטיים או יחסי המין, אלא היא כוללת בתוכה
גם מרכיב פיזי (מגע), נפשי (אהבה, חיבה) ואינטימי (צורך בקשר עם הזולת ובקרבה
אנושית). המיניות באה לידי ביטוי בכל אחת מן המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של
האדם, בין אם במודע ובין אם שלא במודע (WHO
1987 ). מכאן ניתן להבין
כיצד מיניות ותפקוד המיני יכולים להיות מקור לאושר ושמחה מחד, אך בו בזמן
הפרעות במיניות עלולות לגרום לכאב, תסכול וחולי
(WHO
1987; Fogel & Lauver 1990; Taylor 1999).
במלים אחרות, הבריאות המינית והתפקוד המיני הם מרכיבים חשובים ומרכזיים באיכות
חייו של כל אדם, בכל גיל, ויש לשלב את הטיפול בבריאות מינית כחלק מן הטיפול
הרפואי השגרתי.
הגדרת המושג "בריאות מינית" או
"תפקוד מיני בריא" היא משימה קשה לפחות כמו הגדרת "בריאות". מושגים אלה משתנים
בחברות שונות ולאורך ההיסטוריה האנושית, בגלל שוני בערכים חברתיים ותרבותיים
ולכן ארגון הבריאות העולמי ((WHO
1987 ניסה להגדיר בריאות
מינית כאינטגרציה של היבטים גופניים, רגשיים, אינטלקטואלים וחברתיים של ההוויה
המינית של האדם באופן חיובי שמקדם ומעשיר את אישיותו, התקשורת והאהבה בחייו.
לפי התפיסה הזו, אנשים מרגישים
בריאים מבחינה מינית כאשר יש להם: מידע על מיניות האדם, דימוי גוף חיובי,
מודעות עצמית לגבי עמדותיהם ורגשותיהם המיניים, מערכת מפותחת של ערכים שתסייע
בידם לקבל החלטות בתחום ההתנהגות המינית, יכולת ליצור קשר משמעותי עם הזולת,
ותחושה של נוחות ובטחון בפעילויות מיניות בהם הם מעורבים.
* בשל מורכבותה של השפה העברית קשה להתייחס למגוון ההתנהגויות
הקיימות באוכלוסייה. לכן הדברים המוצגים כאן מתאימים לבני שני המינים, לזוגות
נשואים או שאינם נשואים, לבני כל הגילאים וכן לאנשים עם נטייה הטרוסקסואלית,
ביסקסואלית או הומוסקסואלית.
הקשר בין בריאות כללית לבין
בריאות מינית
מחקרים שונים מצביעים על קשר בין
בריאות מינית לבין מצבי בריאות וחולי שונים
(Fogel
& Lauver 1990; Taylor 1999; Mueller 1999; Uttley 1996; Schover & Jensen 1988).
ניתן להסביר קשר זה בעזרת ארבעת
הגורמים הבאים (
Uttley 1996;
Gregoire 1999;
Butcher 1999):
(א) השפעת המחלה עצמה על התפקוד המיני, (ב) פגיעה הנגרמת בשל הטיפול במחלה, (ג)
תגובות משניות למחלה (תשישות, עייפות, חוסר אנרגיה וקשיי ריכוז) ו-(ד) פגיעה
פסיכולוגית פרוגרסיבית שנגרמת על רקע המחלה (ירידה בדימוי עצמי, פגיעה בתחושת
הנשיות/הגבריות ופגיעה בתפקוד היום-יומי).
Taylor
(1999) מתייחס בדבריו אל הקשר בין מצבי בריאות כללית ובריאות מינית, ומציין כי
אצל חולי לב קיים חשש מפני אירוע קרדיאלי חוזר אחרי פעילות מינית וגם חשש מפני
כישלון בזמן התפקוד המיני עצמו. השילוב של שני אלה עלול לגרום לחולי לב להימנע
ממצבים אינטימיים, דבר שעלול להביא לפגיעה משמעותית בזוגיות ובאיכות החיים,
לירידה בהערכה העצמית ואפילו לדיכאון. העניין שמעוררת טענה זו אינו נוגע רק
להיבטים הפסיכולוגיים של חיי המטופל אלא גם לשאלת הצלחתו של תהליך השיקום הכללי
ומשמעותו לשימור הבריאות המינית שלו.
כדי לקבל מושג מסוים אודות היקפו של
הקשר בין בריאות וחולי לבין בריאות מינית ניתן לעיין במחקרם של פלדמן
וגולדשטיין (1994) שבדקו 1,290 גברים בגילאי 40-70. במחקר זה נמצא קשר סטטיסטי
מובהק (p<
0.000) בין מצבי חולי
והטיפול בהם לבין אין-אונות מוחלטת: בעוד ששיעור אין-אונות מוחלטת בקרב כלל
הנחקרים (בריאים וחולים גם יחד) עמד רק על 9.6%, הרי שבקרב הנחקרים המטופלים
בסוכרת דיווחו 28% על אין-אונות מוחלטת, מבין המטופלים בשל מחלת לב 39% ו15%-
מהמטופלים ביתר לחץ דם. עוד נמצא במחקר זה כי אין-אונות מוחלטת נמצאה בשיעור
גבוה במיוחד אצל גברים הצורכים תרופות מסוימות. למשל: 26% מבין הצורכים
hypoglycemic
agents, 14% מבין הצורכים
antihypertensives, 36% מבין
הצורכים
vasodilators,
ו- 28% מבין הצורכים
cardiac drugs
דיווחו על אין אונות מוחלטת.
מכאן ניתן להבין את חשיבות הגישה
ההוליסטית והחיובית לבריאות המינית של האדם כחלק בלתי נפרד מההתייחסות לבריאותו
הכללית.
מיניות בגיל המבוגר
מיתוסים ואמונות סביב מיניות בגיל
המבוגר והקשיש הם בעלי השפעה שלילית משמעותית על עמדות והתנהגות של האוכלוסייה
המבוגרת. הקושי לקבל את העובדה שקשישים מעונינים עדין במין, חשים משיכה מינית
הדדית ומסוגלים ליהנות מפעילות מינית רווח בקרב צעירים בישראל. כאשר קשישים
מפנימים עמדות אלה, הם מפחיתים את התנהגותם מתחת לרמת הצרכים והיכולת שלהם.
דעות דומות רווחות גם בקרב אנשי מקצועות הבריאות וגורמות להם להתעלם מהצרכים
המיניים של מטופלים מבוגרים וקשישים (Bronner 1997).
אין ספק כי מיניות על כל מרכיביה
חשובה ותורמת לשיפור איכות החיים באוכלוסיה המבוגרת. המגע בגוף ע"י חיבוק,
נשיקה או ליטוף מספקים לקשישים תחושה שמישהו דואג להם, מתייחס אליהם ומתעניין
בהם. התחושות המתעוררות בעת המגע מאפשרות רגיעה ותחושת חיוניות. אהבה, חיבה,
אינטימיות רגשית וקירבה אנושית תורמים לחוסן הנפשי. התרגשות מינית הנוצרת
בעקבות גירוי וסיפוק מיני בעת קיום יחסי מין או בזמן אוננות מספקים עונג ותחושת
חיים.
הפרעות מיניות בגיל המבוגר והקשיש
נובעות משינויים שמתרחשים במהלך ההזדקנות:
1.
שינויים
פיזיולוגיים טבעיים במיניות (האטה והפחתה בתגובות לאורך מעגל התגובה המינית)
2.
שינויים
בריאותיים (השפעת מחלות, תרופות, טיפולים רפואיים אחרים, נכות
…)
3.
שינויים
נפשיים וחברתיים (פרישה מעבודה, שינוי תפקידים במשפחה, אבדן בן/בת זוג, שינוי
צורת מגורים, תפקיד הילדים…)
עיכוב ומניעה של
הפרעות בבריאות המינית
השמירה על הבריאות המינית ומניעת
הפרעות בתפקוד המיני או עיכוב בדרגת חומרתן
נעשים ע"י התמודדות עם השינויים
המתרחשים במהלך ההתבגרות וההזדקנות. העקרונות המופיעים לעיל יכולים לאפשר לכל
אדם לקחת אחריות בתהליך העיכוב והמניעה:
1.
העשרה בידע
רלבנטי יכולה לספק תחושה של נורמליות והכנה מתאימה לגבי שינויים צפויים. מידע
זה יכול למנוע חרדות וירידה בדימוי עצמי, למנוע תחושות דיכאון או התרחקות
זוגית.
2.
גמישות
מינית - זוהי תפיסה המאפשרת התנהגות מינית ברמות שונות לפי היכולת והצורך
של כל אדם. הגמישות קיימת
בסוגי המגע שמקבלים או מעניקים (מגע מרגיע, מרפא,
מרדים, ממריץ, מעורר, מגרה
מינית), בזכות לבחור פעילות מינית עם חדירה משגלית
(INTERCOURSE)
או ללא חדירה (OUTERCOURSE
), בזכות ליהנות מרמות עונג שונות
בלי רגשי אשמה, תחושה כשלון
או חרדת ביצוע.
3. תקשורת ופתיחות שיאפשרו לבני
הזוג הבנה לתוך התהליכים הקורים בחייהם האינטימיים
ויאפשרו בחירה זוגית להתנהגות
המינית המתאימה.
4. שמירה על הבריאות המינית לאורך
כל מעגל החיים ע"י אימוץ העקרונות הבאים:
העשרה בידע הקשור למיניות כבר
מגיל צעיר ופיתוח כישורים לשוחח על הנושא בפתיחות.
שמירה על בריאות מערכת המין
ע"י הכרות עם אברי המין במצבים שונים (שינויי צבע,
הפרשה, מראה העור, כאבים..),
מניעת מחלות וזיהומים, מניעת הריונות לא רצויים.
בדיקה ותרגול עצמי (שדיים,
אשכים, תרגילי קגל, שימוש בקונדום, אוננות)
שמירה על בריאות כללית טובה-
בעיקר, ספורט (הליכה), תזונה, הימנעות מעישון.
מודעות וקבלה של הצרכים המיניים
שתסייע להימנע מחוויות מיניות מיותרות.
השקעה בשיפור חיי המין והזוגיות
ופנייה לעזרה בכל מקרה שבו מתעוררת בעיה.
שימור הבריאות המינית
-
תפקיד אנשי מקצוע
רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים
וכן אנשי מקצוע אחרים בתחום קידום הבריאות יכולים ואף חייבים לתרום לעיכוב
ומניעה של הפרעות בתפקוד המיני ובכך לתרום לשיפור הבריאות ואיכות החיים. ניתן
לעשות זאת באופן הדרגתי ובמידה הראויה לכל איש מקצוע לפי פתיחותו, כישוריו
ובמידה שמאפשרים תנאי העבודה (ברונר 2001). בהרצאה יוסברו האופנים השונים:
1.
שילוב
הבריאות המינית כחלק בלתי נפרד מהטיפול בבריאות הכללית בכל הרמות: מתן מידע,
הדרכה, אבחון, טיפול, שיקום או מניעה.
2.
אבחון
קבוצות של מטופלים בסיכון לפגיעה במיניות (למשל, קשישים, חולים סופניים, אנשים
עם נכות פיזית או נפשית, עולים חדשים, אנשים עם מחלות כרוניות ובני זוג של כל
אלה).
3.
שמירה על
העיקרון של מתן הזדמנות שווה לטיפול בבריאות המינית של כל אדם ללא אפליה
על רקע של גיל, מוצא, מצב
משפחתי, דת, נטייה מינית או מצב בריאותי.
3.
קוים של
פתיחות –
הכרות עם מודל התערבות בתחום הבריאות המינית ויישומו בעבודה הקלינית השוטפת.
המודל, שיוצג בהרצאה זו, מאפשר לאנשי מקצועות בריאות לעודד מטופלים לשוחח על
בעיות מיניות באופן הדרגתי ברגישות רבה ומתוך כבוד לצרכים שלהם.
רשימת מקורות
Bronner G, Helping health care professionals on issues of intimacy and
sexuality among the aging. Siecus Report, 1995; 25: 4-7.
Bronner G, Coping with sexual health of clients: an inductive intervention
model.
Harefuha, 2001: 140: 72-76
Butcher J, ABC of sexual health: female sexual problems I: loss of desire-
what about
the fun? BMJ, 1999; 318: 41-43
Feldman HA, Goldstein I, Hatzichristou DG & al, Impotence and its medical
and
psychosocial correlates: results of the Massachusetts male aging study.
J Urol, 1994; 151: 54-61
Fogel CI & Lauver D, Sexual health promotion.
W.B.Saunders Co. Philadelphia, 1990;1-18.
Greenstein A, Chen J, Miller & al, Does severity of ischemic coronary
disease correlate with erectile function? International Journal of
Impotence, 1997; 9: 123-126
Gregoire A, ABC of sexual health: male sexual problems.
BMJ, 1999; 318: 245-7
Hooyman NR & Kiyak HA, Social gerontology - a multidisciplinary perspective.
Allyn & Bacon, Boston, 1993; 3rd ed.
Kelly GF, Sexuality today - the human perspective.
DPG - The Dushkin Publishing Group, Inc. Connecticut, 1992; 3rd Ed.
Mueller JE, Sexual activity as a trigger for cardiovascular events: what is
the risk?
Am J Cardiol, 1999; 84: 2N-5N
Nusbaum MR, Gamble G, Skinner B, Heiman J. The high prevalence of sexual
concerns among women seeking routine gynecological care. J Fam Pract. 2000:
49 (3): 229-232
Schover LR & Jensen SB, Sexuality and chronic illness - a comprehensive
approach.
The Guilford Press, N.Y. 1988.
Taylor HA, Sexual activity and the cardiovascular patient: guidelines.
Am J Cardiol. 1999; 84: 6N-10N.
Uttley L, Assessment and treatment of sexual dysfunction in chronic renal
failure.
Dialysis & Transplantation, 1996; 25: 19-35.
WHO, Fertility awareness methods- report on a WHO workshop.
World Health Organization, Regional Office for Europe Copenhagen,1987: 11-13
|
